מצא אותנו:
קורסים נלמדים
צור קשר
אני מתעניין בתחום:
מסכים לקבל עדכונים והודעות במייל
שלח
לפרטים נוספים חייגו:
1-800-50-11-50
 
עוד ב: לימודי תואר ראשון

קורסים נלמדים

קורסים נלמדים בתואר ראשון בסוציולוגיה*, מסלול דו-חוגי

אדם, חברה, סביבה: היבטים גלובליים ומקומיים

הכרת הפעילות האנושית בכדור הארץ בביטויה המרחבי והחברתי, התפתחות החוקיות בפעילותו של האדם, האוכלוסייה וגורמיה, תנועות אוכלוסייה, המערך היישובי של האדם - הכפרי והעירוני, אקולוגיה ואיכות סביבה.
הקורס עתיר במקורות מידע אינטרנטיים מהימנים ועדכניים ברמה העולמית והמקומית וסרטי לימוד.

אי-שיוויון חברתי

להרחיב את הנלמד בנושא מרכזי זה בקורס מבוא לסוציולוגיה.
להקנות ללומדים ידע אודות הגישות המרכזיות, והבנה של צורות החשיבה העומדות מאחורי התיאוריה והמחקר הריבודים.
להקנות ללומדים כלים בסיסיים לניתוח והבנה של סוגיות אי-שוויון שנתקלים בהן ביומיום.

אכיפת חוק בחברות שסועות

הכרה של מושגי יסוד באכיפה ואי אכיפת חוקים, חשיפה להתפתחויות בחברה הישראלית ודיון בהיבט הסוציולוגי והקרימינולוגי. הכרה מעמיקה עם השסעים של החברה בישראל וייחודה ,חשיפה לסוגיית אכיפה ואי אכיפת חוק ומגבלותיה בישראל ודיון באכיפת חוק במשטרים דמוקרטיים ולא דמוקרטיים.

ארגונים, מוסדות וחברה אזרחית בחברות מוסלמיות

בשיח הארגוני האורתודוכסי המודרניות ומאפיינים שונים הנלווים לה נתפסים כתנאי מקדים והכרחי לדיון וניתוח של מוסדות וארגונים והתפתחותה של חברה אזרחית. בשנים האחרונות אנו עדים לפריצתו של התחום ולהיווצרות שיחים נוספים המתמקדים פחות בחברות מערביות ובגישה אירופוצנטרית ומאפשרים התבוננות בצורות ארגון ומיסוד נוספות. במסגרת קורס זה נדון בהתפתחות ארגונים, מוסדות ומאפייני חברה אזרחית בחברות מוסלמיות. הקורס עוסק במאפיינים ארגוניים, בהתפתחות מוסדות אופייניים בדרכי התפתחותה, מגבלותיה וייחודה של חברה אזרחית במרחבי העולם המוסלמי ועומד על המתח שבין מודרנה ופרה מודרנה בהתפתחותם של אלה. מקרי המבחן המרכזיים יילקחו מחברות מוסלמיות מזרח תיכוניות בנות זמננו. הקורס משלב תחומי ידע שונים מתיאוריות על ארגונים ומיסוד הבירוקרטיה לעיסוק בצמיחתה ומיסודה של הכריזמה, סוציולוגיה של האסלאם ולימוד סוציו-היסטורי של התפתחותם של ארגונים ומוסדות ברחבי העולם המוסלמי.

אתניות בישראל - עבר והווה

הקורס נועד להעמיק את הידע הנרכש בקורס היסוד על החברה בישראל.
ניתוח סוציולוגי והיסטורי של היחסים בין עדות יהודיות ובין יהודים לערבים בחברה בישראל
לימוד הבסיס המושגי המשותף לשני הנושאים - מושג האתניות והתיאוריות שנבנו סביבו.

בין פסיכולוגיה לסוציולוגיה- תיאוריות של אישיות וזהות

מראשית המאה העשרים "מתחרות" הפסיכולוגיה והסוציולוגיה בניסיון להסביר את ההתנהגות האנושית. שתי הדיסציפלינות הפיקו שלל מושגים ותיאוריות בעניין. מטרות הקורס הן:
לבחון מושגי יסוד כגון: אישיות וזהות, לסרוק תיאוריות של אישיות ותיאוריות של זהות שצמחו במהלך השנים בפסיכולוגיה ובסוציולוגיה ולהבין את התיאוריות בהקשר ההיסטורי-חברתי שבו הן צמחו.

הדרכה ביבליוגרפית וכתיבה מדעית

החשיפה לתכנים אקדמיים והכתיבה האקדמית הם חלק מרכזי של הלימודים האקדמיים, הכוללים הכנת עבודות אקדמיות וקריאת חומר לימודי מדעי באופן שוטף, לאורך תקופת הלימודים. כתיבה בהירה, מדויקת, מנומקת, ומאורגנת, הנעשית בהתאם לכללי הציטוט, אינה עניין טכני בלבד, היא מהווה תנאי הכרחי ביצירה של עבודה אקדמית. הכתיבה האקדמית היא מיומנות נרכשת, וככזו, היא מצריכה למידה ואימון על ידי התנסות מתמשכת בכתיבה ובקריאה של חומר אקדמי.  מטרתו של שיעור זה היא הקניית כלים אקדמיים בסיסיים, היכרות ראשונית עם דרכי האיסוף, הקריאה והניתוח של ספרים, כתבי עת ומאמרים אקדמיים. הסטודנטים יכירו את יסודות הכתיבה האקדמית וידונו בסוגיות הקשורות לכתיבה אקדמית של עבודות. במהלך השיעור יוצגו כלים להכנה וכתיבה של עבודות אקדמיות. הקורס ישלב לימוד תיאורטי עם תרגול בכיתה, בספריה ובבית.

החברה בישראל א'+ב'

הקורס יעסוק באופנים שבהם החברה הישראלית מתמודדת (בהצלחה ולא-בהצלחה) עם ניגודים ומתחים שונים אשר מוּבְנים בתוכה ועם תהליכי שינוי מהירים המתרחשים בה מראשיתה. מתוך כך, ניסיון להציב תמונה כוללת של החברה הישראלית בשנים האחרונות.
לימוד של המציאות וההיסטוריה של החברה הישראלית באמצעות שימוש בכלי ניתוח מושגיים של המחשבה הסוציולוגית. בניית גוף של ידע - תשתית לקורסי המשך ממוקדים ומתמחים יותר על החברה הישראלית.

הערכת פרויקטים

הקורס עוסק בעקרונות החשיבה העיונית-תיאורטית בתחום הערכת פרויקטים ובלימוד עקרונות הביצוע של פרויקט הערכה מלא - החל משלב הגדרת שאלת ההערכה עבור דרך תכנון תוכנית הביצוע ואיסוף הנתונים וכלה בשלבי ניתוח הנתונים והפקת המשמעויות מהם. במסגרת הקורס נעסוק בהבחנה בין סוגי הערכות שונים, נגדיר מושגים תיאורטיים ויישומיים הקשורים בתהליך הערכה, נלמד על ההיבטים החברתיים הקשורים בביצוע תהליכי הערכה ונעסוק בתהליכי העבודה המרכיבים תהליך הערכה איכותי. בקורס זה נעסוק בפרויקטים באופן כללי תוך התמקדות בתחום הערכת הדרכה אשר הולך ומתפתח בעולם העסקי ובארגונים ציבוריים. קורס זה מיועד לכל בעל תפקיד בארגון אשר מבצע פרויקטים מסוגים ובהיקפים שונים אשר מעוניין להרחיב את השכלתו ואת יכולתו לבחון את הצלחתם של פרויקטים אלה.

חברה, אתיקה ורפואה

מטרת הקורס הינה בירור סוגיות שונות, הנגזרות מפיתוח טכנולוגי רפואי, המציגות דילמות מוסריות בפני אנשי מקצוע והדיוטות כגון: השתלת איברים, המתת חסד, פונדקאות ועוד. דיון ברקע החברתי המצמיח דילמות אלה ובעמדת הציבור, החוק, המשפט והמערכת הרפואית כלפיהן. יישום באמצעות דוגמאות מהמציאות בישראל ובעולם. הצגת עמדות חברתיות מגוונות כפי שבאות לידי ביטוי במדינות מערביות שונות.

חברה אזרחית ומגזר שלישי: היבטים ארגוניים, חברתיים ופוליטיים

קורס זה בוחן ארגוני חברה אזרחית ומגזר השלישי בישראל בתיאוריה ובמעשה. המסגרת המושגית של החברה האזרחית והמגזר השלישי זכתה וזוכה לתשומת לב רבה בשנים האחרונות בשיח האקדמי והציבורי. השינויים הדרמטיים שעוברים על מרבית החברות בעולם: גלובליזציה, הפרטה מתמשכת של השירות הציבורי, שינויים גיאופוליטיים (נפילת הגוש הסובייטי, עלייתה של סין, האביב הערבי ומחאות חברתיות בישראל הן רק דוגמאות בולטות) שינויים טכנולוגיים (אינטרנט, תקשורת..) וירידת כוחה של מדינת הלאום בעיצוב סדר היום האזרחי מובילים כולם להתרחבותו וחיוניותו של המרחב המתקיים בין המדינה לאזרח הפרטי. במהלך הקורס נתוודע למרכיבים התיאורטיים של מונחים אלה ואף נלמד להבחין ביניהם. מהי חברה אזרחית? מהן מקורותיה הרעיוניים ומשמעויותיה המעשיים בחיינו? מהו אופיו הארגוני של  המגזר שלישי ובמה הוא שונה מזה של החברה האזרחית? מה ההבדלים בין שני מושגים אלה? שאלות אלה יעסיקו אותנו במהלך הדיונים ובנוסף להם נתוודע לארגונים שונים הפועלים במרחב זה ובסוגיות ארגוניות המתקשרות לעולם תוכן זה.

מבוא לאנתרופולוגיה חברתית

מטרות הקורס הם: להרחיב ידע לגבי חברות שונות בעולם, פשוטות ומודרניות, ולגבי קבוצות אוכלוסייה שונות בארץ. לפתח את יכולת הראייה וההבחנה בהתייחסות לתופעות חברתיות. לשחרר מגישה אתנוצנטרית במגע עם בני קבוצות חברתיות-תרבותיות שונות, כבסיס להבנה של מציאות המפגש החברתי בחברה הישראלית. להבין מושגים סוציולוגיים הקשורים לתרבות. לזהות את התרבות כגורם מעצב בהתנהגות החברתית, יחד עם הכרת גישות שונות בחקר התרבות. להכיר מחקרים שנערכו בחברות פשוטות ומודרניות.

מבוא לדמוגרפיה חברתית

הקורס יעסוק בלימוד המאפיינים הדמוגרפיים של החברה – גודל, מבנה וגידול אוכלוסין תוך תשומת לב לשלושת התהליכים המרכזיים הקובעים מאפיינים אלו: ילודה, תמותה והגירה. במהלך הקורס יוצגו מודלים בסיסיים, מדדים מקובלים, ומגמות עולמיות מרכזיות בתחומים אלו תוך מתן דגש על הבנת החברה הישראלית באמצעות מודלים אלו. הקורס יעניק לסטודנט יכולת הבנה של תהליכים דמוגרפיים תוך מתן פרשנות סוציולוגית לתהליכים אלו.

מבוא לסוציולוגיה ארגונית א'+ב'

לחשוף את הסטודנטים לפרספקטיבה הסוציולוגית של התבוננות בארגונים.
להקנות להם ידע וכלים בסיסיים להבנת התופעה הארגונית בעולם המודרני על היבטיה השונים: היווצרותה, תפקידי הארגונים, סוגי ארגונים ועוד. 

מבוא לפיתוח ארגוני

לחשוף את התלמידים לסוגיות הקשורות בפיתוח ושינוי ארגוני בסוגי ארגונים שונים - הן היבטים תאורטיים והן היבטים של טכניקות התערבות בארגון. אין מטרה של הכשרת יועץ ארגוני אלא הצגה של הסוגיות בכלולות בנושא זה.

מבוא לפסיכולוגיה חברתית

גילוי הדיסציפלינה החוקרת את יחסי הגומלין בין היחיד והחברה, הקניית ידע בנושאים מרכזיים בפסיכולוגיה חברתית, הכוונה תשומת הלב על תהליכים חברתיים בחיי היומיום והקניית כלים להבנתם ופיתוח גישה ביקורתית ורפלקסיבית להשפעתם של תהליכים חברתיים.

מבוא לסטטיסטיקה ושימושי מחשב

מטרת הקורס הינה הקניית הבנה בסיסית במושגי היסוד של הסטטיסטיקה ויישומם במחקר החברתי. הקורס נותן לסטודנט כלים נדרשים לקריאת מאמרים מקצועיים בתחומי המחקר החברתי והכנה לקראת ביצוע תהליכים של ניתוח נתונים בסיסי. בסמסטר א' יעסוק הקורס במדדים השונים המרכיבים את הסטטיסטיקה התיאורית. בסמסטר ב' נתמקד בשיטות בסיסיות בהסקה סטטיסטית ונכיר שיטות לניתוח נתונים ולבדיקת השערות בשני המודלים המרכזיים במחקר החברתי: מודלים השוואתיים ומודלים של קשרים. במהלך הקורס ילמד הסטודנט ליישם מבחנים סטטיסטיים בהתאמה למערכי מחקר, השערות וסולמות מדידה של משתנים באמצעות תוכנת SPSS.

מבוא לסוציולוגיה א'+ב'

מדע הסוציולוגיה מתמקד בפעולות גומלין בין בני אדם, ועוסק בחקר שיטתי של החברה האנושית. הסוציולוגיה מהווה בסיס אקדמי לתחומים יישומיים רבים העוסקים בחברה וארגונים. מטרת הקורס היא להציג את הסוציולוגיה, שהוא תחום לימוד ומחקר אקדמי בסיסי. במהלך הקורס יכירו הסטודנטים פרספקטיבות תיאורטיות קלאסיות מרכזיות ומונחים סוציולוגיים וילמדו "לחשוב סוציולוגית".

מגדר וארגון (הבדלי מגדר בניהול וארגון)

קורס זה פותח צוהר בפני התלמידים לגוף הידע המתרחב העוסק בהסדרים ותהליכים חברתיים המתקיימים בארגונים. השיח הארגוני המסורתי מניח ניטרליות, או "עיוורון" בכל הנוגע לאי שוויון בכלל ומגדר בפרט. בעשורים האחרונים התרחב מאד גוף הידע הבוחן יחסי אי שוויון במסגרת הארגון ומפתח תיאוריות ארגוניות רלוונטיות לדיון במקומו של המגדר כמרכיב אינטגרלי בתהליכים ארגוניים. קורס זה חושף את התלמידים לתחום זה והוא נועד להקנות להם ידע בנושא וכלים להבנה וניתוח של תהליכים חברתיים בארגון באמצעות מאמרי מחקר, ניתוח נתונים רלוונטיים והכרות עם הסברים וגישות תיאורטיות. הקורס מאורגן סביב שני צירים: ציר הדיון הארגוני בין הנחת הניטרליות ובין גישות הרואות בארגון אתר מרכזי למשא ומתן על עוצמה בכלל ויחסי מגדר בפרט, וציר הדיון המגדרי בין השיח המזהה מגדר כ"תכונה" מהותית של אינדיבידואלים ובין השיח המזהה אותו כמנגנון מוסדי.  

מדיניות התכנון הלאומי בישראל: הבטים של חברה ומרחב

הקשר בין מדיניות תכנון לחברה בישראל, ימיו כימי המדינה ושזורים בהתפתחותה. המדיניות התכנונית מתקיימת במסגרת החברה והתרבות שבה היא נוצרה ועוצבה, לפיכך היא גם משפיעה ומעצבת את החברה. המציאות החברתית והגורמים לעיצובה הינם בין היתר גם תוצר מדיניות תכנון שמשליכה על עיור, כפרור, הגירה, תהליכי שינוי בחברה, פערים חברתיים, הדרה, מרכז מול שוליים, תפרוסת אוכלוסייה, פיזור אוכלוסייה, דמוגרפיה ועוד.
ישראל הינה מקרה מיוחד ומעניין של אינטראקציה בין תכנון לבין אידיאולוגיה, שביטויים המרחבי והחברתי שזורים זה בזה. מחד גיסא, אידיאולוגיות שונות עיצבו את הגישה לעתיד האומה ומאידך גיסא, בולט בחשיבותו התכנון המרחבי ברמה הלאומית והשלכותיו על רבדים שונים של החברה בארץ, לאורך השנים. כך למשל, הקמתן של עיירות הפיתוח היא דוגמא בולטת לתפיסה אידאולוגית שלא צלחה מבחינה תכנונית, אולם הותירה את חותמה בנוף החברתי עד ימנו אנו, לאורך כשישים שנים.
בקורס תידון מדיניות התכנון הלאומי ובאושיות המרכזיות המאפיינות מדיניות זו, בהיבט מרחבי וחברתי, באמצעות הצגה וניתוח של התפיסה התכנונית והתכניות שנבעו ממנה ברמה הארצית והאזורית.
הקורס עוסק בסוגיות עכשוויות מגוונות, בקשר שבין תוצאותיה המרחביות והחברתיות של המדיניות האמורה. הוא קשור לרבדים שונים בסוציולוגיה, כגון סוציולוגיה ארגונית, סוציולוגיה ציבורית, סוציולוגיה עירונית וסוציולוגיה ביקורתית ומשפט.
הקורס מלווה בלמידה אינטראקטיבית מאתרי אינטרנט של גופים מוסדיים בעלי זיקה ישירה לנושאי הקורס, סרטי לימוד ומצגות: משרד הפנים, מנהל מקרקעי ישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועוד...

מיון, הכוונה והערכה – איך אנשים מגיעים לעיסוקיהם

הכרות עם התפיסות והמודלים הבסיסיים של מיון, יעוץ בבחירת מקצוע, הכוונה והערכת עובדים. החל במודל של ניתוח תפקידים, מדידת אנשים, ובדיקת טיב ההתאמה ביניהם, לאחר מכן התפתחות השימוש במבחנים פסיכולוגיים לצורך מיון והכוונה: מושג הנטיות התעסוקתיות ודרכי מדידתם, שיקולי הדעת והפתרונות העומדים בפני המשתמשים במבחנים פסיכולוגיים, הן לצורכי מיון והן לצורכי ייעוץ והכוון, בין אם המדובר במכוני מיון וייעוץ, כעוסקים עצמאיים או כחלק מצוות אנשי משאבי אנוש בארגון גדול. כמו גם התפתחות תפקיד היועץ בבחירת מקצוע, המסתמך על כישורים ונטיות.

מנהיגות בארגונים

לחשוף את התלמיד לסוגיית המנהיגות בארגונים כמבנה תיאורטי מרכזי המשפיע על תפקודו של כל ארגון ועל תפקוד חבריו. כמו הקורס עוסק בהתפתחות הידע והמחקר בתחום המנהיגות בארגונים והבחנות שניתן לעשות בין מנהיגות לבין ניהול בלבד של ארגונים.

סוציולוגיה של הסטייה

יצירת תשתית מושגית המאפשרת התייחסות לתופעות של סטייה חברתית.
כמו כן, חשיפה למגוון תיאוריות המסבירות סטייה חברתית ולימוד צורות שונות של סטייה חברתית.

סוציולוגיה של עבודה פרישה וזקנה

הקורס בוחן את המשמעות הסוציולוגית של סוגיות שונות כגון עבודה, אבטלה, פנאי, פרישה וזקנה עבור החברה בכלל ועבור היחיד, בחברה המסורתית והמודרנית. הספרות מתייחסת לשינויים ולתמורות שחלו בתופעות אלה במהלך ההיסטוריה. במהלך הקורס נבחן כיצד הפכה העבודה להיות מרכזית בחיינו ולחלק בלתי נפרד ממארג חברתי בתחומי חיים שונים ומהן ההשלכות של היעדר עבודה בתקופות חיים שונות. בנוסף יבחן הקשר בין פרישה משוק העבודה וזקנה ומה משמעות הפנאי בתקופת חיים זו.   

סטטיסטיקה למתקדמים ושימושי מחשב

להקנות הבנה בסיסית של אופן החשיבה הסטטיסטית. במהלך הקורס רוכשים הסטודנטים כלים מעשיים בעיבוד נתונים סטטיסטיים מתקדמים, באמצעות תוכנת SPSS. בקורס זה ילמדו הסטודנטים ליישם מבחנים סטטיסטיים מתקדמים בהתאמה למערכי מחקר, השערות וסולמות מדידה של משתנים וכן ילמדו כיצד מפרשים ומציגים ממצאים סטטיסטיים.

עבודה, ארגון ובריאות

כיוון שכל אדם בחברתנו הינו חבר לפחות בארגון אחד כלשהו והתפקידים הארגוניים קובעים באופן משמעותי את רמת בריאותו, הקורס ידגיש את החשיבות של תפקידים חברתיים בארגונים בהשפעתם על בריאותם של חברי ארגונים. מיקוד מרכזי יהיה על השפעתם של תפקידים בעבודה ובקהילה על ביטויי בריאות נפשית ופיזית וכן התנאים בסביבת חייו ומגוון תפקידיו של אדם הקובעים זאת.

פוליטיקה ארגונית

קורס המתבונן בארגון וסביבתו כזירה פוליטית כפי שהדבר מתבטא ביחסים והמבנה הפנים ארגוני וביחסים בין ארגונים. במהלך הקורס מכירים התלמידים גישות שונות לחקר יחסי עוצמה בכלל ובארגון בפרט, דנים בהיבטים שונים של יחסי כוח בארגון וסביבתו ונפגשים עם מושגים בסיסיים בתחום יחסי עוצמה. התלמידים לומדים לזהות את ה"שחקנים "המרכזיים בארגון ובמבנהו הפוליטי, ובוחנים תהליכים של בנית קואליציות, יחסי גומלין פוליטיים, היררכיה בארגון וההקשר החברתי הרחב של יחסי עוצמה וביטויים בארגון. הקורס מתחיל בדיון במושג העוצמה וגישות לדיון בעוצמה, ממשיך בדיון בזירה הארגונית כזירה פוליטית, מתקדם להתמקדות בפוליטיקה בין אישית ויחודו של הארגון הפורמלי כאתר לניהול פוליטיקה ומסיים ביחסים פוליטיים בין קבוצות חברתיות כפי שהן מתבטאות בארגון ובארגון כשחקן פוליטי מול ארגונים אחרים. 

פסיכולוגיה חברתית של ארגונים

הקורס הוא קורס מבוא החושף בפני התלמידים את הדיסציפלינה העוסקת בהתנהגות ארגונית ובפסיכולוגיה החברתית של ארגונים. מטרתו להציג את הסוגיות והתיאוריות המנחות המרכזיות בתחום זה והדרך שבה אלה באות לידי ביטוי במחקר ופרקטיקה. הקורס מציג בפני הסטודנטים סקירה של נושאים וסוגיות מרכזיות ורלוונטיות בתחום הפסיכולוגיה הארגונית, בדגש על הארגון כמסגרת פעילות של יחידים וקבוצות והקשר שבין סביבת הפעילות הקבוצתית והמבנית ובין עמדות, רגשות של היחיד ודפוסי התנהגותו. כמו כן הקורס חושף בפני הסטודנטים סוגיות עקרוניות בנושאים של תהליכים בין אישיים וקבוצתיים בארגונים, תהליכים ארגוניים כלליים והשלכותיהם על הפרט, עיצוב ופיתוח ארגוני.

רשתות וארגונים היררכיים

למרות שרשתות חברתיות אינן תופעה חדשה, הרי שההתפתחות של טכנולוגיות תקשורת חדשות, כמו אינטרנט וטלפונים ניידים, מובילה לשינויים חברתיים משמעותיים. הקורס יתמקד באינטראקציה ו/או מיזוג בין שני מבנים חברתיים עכשוויים בולטים: מבנים ארגוניים היררכיים ורשתות חברתיות. הקורס יחל בהיבטים סוציולוגיים ותיאורטיים. בהמשך תוצג מתודולוגיית חקר רשתות, ונדון בפירוט במספר נושאים שנחקרו כגון: רשתות וארגונים, תפקיד רשתות אינטרנט בארגוני טרור, ורשתות חברתיות מול שלטון היררכי במחאת האוהלים ובמהפכות האביב הערבי.  

שוק העבודה בחשיבה חברתית

מטרת הקורס היא לפתח חשיבה חברתית על הארגון החברתי של שוק העבודה. נעסוק בתהליכי שינוי המאפיינים את שוק העבודה. נלמד על שחיקת הוודאות בתעסוקה בטוחה, שמתרחשת במהלך חצי המאה האחרונה ונתמקד בהסדרים העכשוויים של שוק העבודה. בקורס יושם דגש על הסדר החברתי של חלוקת העבודה ועל דפוסים של אי שוויון תעסוקתי. נתמקד בחלוקת העבודה בין קבוצות חברתיות שונות בשוק העבודה בישראל: כמו עובדים זרים, נשים וגברים, ערבים ויהודים, יהודים מזרחיים ואשכנזים, מהגרים וותיקים.

שיטות מחקר א'+ב'

הקורס נועד להקנות מושגים וכלים בסיסיים להבנת החקירה המדעית.
בקורס יידונו סוגי המחקר המדעי, תוקף ומהימנות של כלי מחקר והבעיות העולות במסגרת החקירה המדעית.

שיטות מחקר איכותניות

מטרת הקורס היא להכיר לסטודנטים את עקרונות המחקר האיכותני ושימושיו. בקורס נלמד שיטות שונות למחקר איכותני ונדון בבסיס האפיסטמולוגי של המחקר האיכותני, ביתרונות ובחסרונות של שיטות אלו, ובדילמות והסוגיות המעסיקות חוקרים בתחום. נכיר שיטות כמו מחקר אתנוגראפי, תצפית משתתפת, ראיונות-עומק, ראיונות נרטיביים, ניתוח תוכן ועוד. בנוסף, נכיר גם תוכנות המשמשות לצורך ניתוח נתונים איכותניים. בקורס יינתן דגש על חקר איכותני של ארגונים וניהול.

תולדות תרבות הפנאי

הכרות ראשונית עם תחום תרבות הפנאי וסקירת התפתחותה ההיסטורית, משחר האנושות ועד ימינו. בחינת מגוון רחב של נושאים בתחום תרבות הפנאי, מתוך ראיה היסטורית-חברתית ואנתרופולוגית. הקניית עקרונות החשיבה ומושגי היסוד של התחום מתוך סקירה ביקורתית של הספרות, צפייה מודרכת בקטעי סרטים, דיונים כיתתיים והתנסות בסיסית פעילה.
 
 

תיאוריות אנתרופולוגיות

הצגת הרקע החברתי והחשיבתי להתפתחות גישות תיאורטיות שונות. הכרות עם זרמים עיקריים ותיאוריות  מרכזיות שעצבו את תחום האנתרופולוגיה. מפגש עם מושגי היסוד הנמצאים בשימוש  בשיח התיאורטי, והבנתם. הכרות מעמיקה עם מספר דמויות מרכזיות בתחום התיאוריה האנתרופולוגית.

תיאוריות סוציולוגיות א'+ב'

להרחיב ולבסס את הידע הנלמד בקורס המבוא לסוציולוגיה, להקנות לתלמידים ידע בסיסי בניתוח התיאורטי הסוציולוגי של החברה בת-זמננו, לפתח בקרב התלמידים את דרך החשיבה הסוציולוגית.

תיאוריות ארגוניות

מטרת הקורס לחשוף את הסטודנטים לתיאוריות העוסקות בתופעה הארגונית ולפתח מיומנויות קריאה וניתוח של טקסטים מדעיים. הקורס נותן סקירה של גישות שונות להבנת התופעה הארגונית, מושגי יסוד בתאוריה ארגונית, דן בהנחות היסוד של כל גישה להתנהגות בני אדם והתנהגות ארגונית בפרט, או בדימוי שמציעה כל גישה לארגון ולבני אדם ומציג שאלות ודילמות המנחות את העוסקים בתחום הארגוני, מחוקרים והעוסקים בהבנת תהליכים בארגונים ועד לאנשי המקצוע ומקבלי החלטות בארגונים. הקורס מעלה בפני התלמידים שאלות ביחס להשלכות מודלים של ארגונים לחקירת ולפרקטיקות ניהול ופיתוח. הקורס מכסה תיאוריות ארגוניות מרכזיות עם תשומת לב להתפתחותן הכרונולוגית ועל פי החלוקה המקובלת לגישות העוסקות בארגונים כמערכות סגורות ופתוחות וגישות המתייחסות לארגונים כמערכות רציונליות, מכניות, או אורגניות. את הקורס מלוות סוגיות מרכזיות להן תינתן תשומת לב בדיון בכל גישה: רציונליות, יחסי עוצמה, יחסים בין ארגונים, הנחות לגבי "האדם הארגוני", הסביבה, ממדי הצלחה (יעילות, תפוקה, אפקטיביות, הישרדות).
 

סמינריון בין גלובאלי ללוקאלי: ארגונים, תקשורת גלובאלית ועוד

מטרתו המרכזית של קורס זה המיוחד במינו היא לשפוך אור על השפעת המציאות הגלובאלית בכל רמותיה על הארגונים היום ובמיוחד אותם ארגונים הפועלים בחברות ובתרבויות לוקליות, באזורים הפריפריאליים בעולם כמו המזרח התיכון. באופן ספציפי, הקורס חותר להתמקד בהשפעות של חדירת אמצעי התקשורת הגלובאליים, הכלכלה העולמית, דפוסי הצריכה המהירים (מקדונאליזציה של הצריכה) והמערכת הפוליטית העולמית על הארגונים. כמו כן נתייחס להשפעות של תופעות כמו העמקת מערכת יחסי התלות של רוב מדינות העולם במספר קטן של מדינות מחד, ומאידך הנטייה של לוקליזציה ומקומיות, והשפעתם על הארגונים. לבסוף, ננסה לענות על השאלה האם יש "ארגון ווירטואלי" ואם כן, איך מתמודדים עם הצרכים הלוקאליים של החברה. במוקד הדיון תעמוד סוגיית ההשפעה של אמצעי התקשורת הגלובאליים על הארגונים באותן חברות מסורתיות.

סמינריון דפוסי משפחה בישראל

הקורס סוקר את הגישות התיאורטיות השונות בתחום המשפחה. במהלך הקורס יודגשו השינויים שחלו במוסד המשפחה בתחומים הבאים: מבנה, בחירת בני זוג, חלוקת תפקידים בין המינים, שלבים במחזור חיי משפחה, סגנונות משפחה והורות, משברים בחיי משפחה ועוד. לאור השינויים הרבים במבנה המשפחה בחברה בת ימינו יידונו בקורס שאלות הנוגעות במידת הרלוונטיות של ההגדרות הקלאסיות, המסורתיות של המשפחה לצד ההגדרות חדשות וליבראליות יותר.        

סמינריון היבטים פוסט מודרניים בחברה הישראלית

בעשורים האחרונים התפתחה בעולם המערבי המחשבה הפוסט מודרנית אשר קנתה לה אוהדים מחד ואויבים מאידך בקרב האליטות האינטלקטואליות, הפוליטיות והתרבותיות. לגישות אלה השלכות ניכרות על כל שטחי החיים החל מהשפעה על תחומי העיסוק הפילוסופיים עבור דרך תחומי הארכיטקטורה, המוסיקה, האמנות הפלסטית והבימתית וכלה בתחומי הסוציולוגיה, הכלכלה, התקשורת וכדומה. בישראל, נתקל תהליך קבלתה של המחשבה הפוסט מודרנית ותרגומה לפרקטיקות התנהגות בקושי רב על ידי קבוצות וקהילות שונות תוך כדי אימוצה על ידי קבוצות אחרות. הסמינריון יעסוק בחקר השפעתה של המחשבה הפוסט מודרנית על החברה הישראלית בכללותה ועל קהילות מוגדרות בישראל.
 

סמינריון העיר הישראלית: קריאות סוציולוגיות-גיאוגרפיות

החל מראשית ימיה של הסוציולוגיה כדיסצפלינה מדעית היתה העיר למוקד מחקרי מרכזי. ראשיתו של הדיון בניתוחם של אנגלס ומרקס על העיר התעשיתיית (מנצ'סטר) והמשכו באסכולת שיקגו (מחקריהם של פרק, בורגס ואחרים) וכיום בתיאוריות עכשוויות (ססן, זוקין, קסטל ועוד) על העיר והאדם בעידן הגלובלי והפוסט מודרני. במסגרת קורס זה נעסוק בהכרת התיאוריות האורבניות המרכזיות ובהתפתחות הדיסציפלינות הסוציולוגיות והגאוגרפיות האורבניות ונעשה שימוש במקורות סוציולוגיים, גיאוגרפיים ספרותיים וחזותיים (טלוויזיה וסרטים) כדי להתוודע למרכיביה ומאפייניה של העיר הישראלית. לקורס זה מספר מטרות המשולבות יחד כדי ליצור מסכת דרכה יתוודעו הסטודנטים לתיאוריות עירוניות שונות, יחשפו למתודות חקירה שונות ויבצעו מחקר ראשוני תוך יישום התכנים שספגו במהלך הקורס על ערים בישראל ובדגש על העיר המעורבת עכו. במהלך הקורס נקיים מספר סיורים בעכו אשר דרכם נתוודע למורכבות המחקר העירוני, למתודות חקירה שונות ובהן אתנוגרפיה ולנושאים שונים  בהם יוכלו הסטודנטים לעסוק בעבודתם העצמאית.
 

סמינריון הערבים בישראל: מגמות ושינויים

המיעוט הערבי בישראל ידע שינויים ותמורות בכל תחומי החיים. השינוי המשמעותי ביותר שהתחולל בחייו בא לידי ביטוי בהיפוך הסטאטוס שהוא חווה, מרוב למיעוט.
הקורס יעסוק בערבים בישראל כקבוצת מיעוט אתנו-לאומית מיוחדת במינה וייחודית בדפוסי פעילותה. קבוצת המיעוט חיה בשולי החברה בישראל ובשולי העם הפלסטיני ועל כן זכתה בכינוי של מיעוט בפריפריה כפולה. היפוך הסטאטוסים שעברה עם קום המדינה ומצב השוליות הכפולה בה היא נמצאת מעצבים בצורה ניכרת את התפתחותה עד היום. הקורס יעסוק בדיון סוציולוגי  בהתפתחויות ובתמורות שעברה אוכלוסייה זו במספר צמתים היסטוריים מרכזיים החל מלפני קום המדינה ועד לפרסום מסמכי החזון העתידיים.

סמינריון זהויות הפרט בארגון, בפרופסיה, בקהילה ובחברה

שכיחותו של המושג "זהות" בכתובים של מדעי החברה כולל: זהות אישית, חברתית, תרבותית, קולקטיבית, לאומית, אתנית, ארגונית, דתית, מקצועית, מגדרית. בהתאם לריבוי המושגים אין ספק שבעשורים האחרונים הוא מהווה מושג מרכזי בתחום. אבל למה מתכוונים המחברים?
מטרות הסמינריון הן:
להתחקות על שימושי המושג "זהות" בפרסומים של מדעי החברה ולהצביע על הקשיים שמעוררים המושג
לבחון את משמעותו בסוציולוגיה  לעומת פסיכולוגיה
להתייחס לתופעת האופנה המלווה אותו בעשורים האחרונים וכמו כן להשלכותיה
לעיין בתיאוריות של זהות ומודלים לחקר הזהות:  "זהות" ו"שינוי חברתי" קשורים ביחד בקשר הדוק, לכן מטרות נוספות הן: לאמוד  את זיקת המושג "זהות" עם מושגים פופולריים לא פחות ממנו כגון, "פוסט-מודרניות" ו"גלובליזציה" ולהתנסות במחקר איכותני בנושא של דינמיקה של זהויות.

סמינריון טיפול בבריאות ובגוף בחברה רב תרבותית

מגמות כמו גלובליזציה וריבוי אפשרויות לטיפול בבריאות ובגוף, הקצנה קפיטליסטית, דעיכת גישות פטרנליסטיות והדגשת האוטונומיה של החולה, משפיעים על אופני הטיפול בבריאות ובגוף. מטרות הקורס הן להדריך את הסטודנטיות/ם בעריכת מחקר איכותני, שיבחן התנסויות של פציינטים טיפול בבריאותם, תוך תשומת-לב ליחסי-כוח, החלשה והעצמה. הסטודנטים/ות יבחנו האם אנשים במצבי חולי וחולשה חשים וחווים שארגוני הבריאות הקונבנציונאליים תורמים לחיזוקם והעצמתם, ומדוע פציינטים נוטים להשתמש באלטרנטיבות לטיפול בבריאותם ובעת היותם במצבי משבר. בסמינריון יושם דגש על חקר חברה רב-תרבותית.

סמינריון ידע אנתרופולוגי ושימושיו

מטרת הקורס הינה הצגת תחומי הפעילות של הידע האנתרופולוגי בעולם המעשה. היכרות עם תחומי העשייה שהתובנה האנתרופולוגית מביאה להם תועלת. על ידי כך להשיג המחשה שאנתרופולוגיה היא מקצוע שאינו מוגבל רק לעולם העיוני והמחקרי, אלא מקצוע בר שימוש בתחומי עיסוק נוספים, כמו: עבודה, בריאות, חינוך תוך הכרות עם טכניקות של תכנון והתערבות קהילתית.

סמינריון מוטיבציה לעבודה ומחויבות ארגונית

להציג ולהעמיק ידע בנושא מוטיבציה ומחויבות בעבודה ובארגונים אחרים; לבצע מחקר עצמאי אך עם הנחייה מאוד צמודה; לתרגל ולהשתמש בכלים המתודולוגיים והסטטיסטיים שנלמדו בקורסי המתודולוגיה; ללמוד לכתוב ולהביע רעיונות באופן עצמאי תוך הנחיה; להכשיר בחיפוש חומר מחקרי ותאורטי באופן עצמאי. השאיפה היא לאפשר לסטודנט את תחושת הגילוי הבאה בעת מחקר עצמאי.

סמינריון מחקרי-איכותני בנושא זהות ושייכות

הסמינר יעסוק בהיבטים האישיים, החברתיים והתרבותיים של זהות ושייכות, והאופן בו הם באים לידי ביטוי בתרבות הנראטיבית ובתרבות החומרית בנות ימינו. מטרת הסמינר הינה לאפשר לסטודנטים להעמיק את הכרותם עם תחום הזהות והשייכות, ולהתנסות באופן פעיל בתכנון ועריכה של מחקר איכותני, בקנה מידה מוגבל, ובכתיבה של עבודה סמינריונית - מחקרית בנושא.

סמינריון מקום, מקומיות והקולקטיב החברתי

בירור מרכזיותם של המרחב והמקום בחיים החברתיים ובמחקר החברתי והצגת "מרחב", "מקום" ו"מקומיות" כמושגים רלבנטיים לדיון הסוציולוגי בהתארגנות חברתית, בירור הבעייתיות של המקומיות הישראלית – יהודית ופלסטינית – והשלכותיה של בעייתיות זו על אינטראקציה, פעולה חברתית והתארגנות בתוך הקהילות האלה, על היחסים ביניהן ולימוד ותרגול של כתיבת חיבור אקדמי בדמות העבודה הסמינריונית.
 

סמינריון פוליטיקה של המגדר במזרח התיכון

מטרת הסמינריון לחשוף את התלמידים לסוגיות מרכזיות ביחסי מגדר במזרח התיכון ומשמעותם, בנוסף נועד לפתח הכרות עם הנושא, יכולת ניתוח וניסוח שאלות והבאה לכלל מעשה של פרויקט מחקר איכותני. הסמינריון בוחן את מקומו של המגדר כמנגנון המארגן יחסים חברתיים בכלל ויחסי עוצמה בפרט, תוך תשומת לב לשינוי חברתי ודינמיקה. הסמינריון מתמקד בחברות מזרח תיכוניות ובמתחים המתקיימים במרחב זה בין משפחה ומדינה, מסורת ומודרניות, לאומיות וקהילה, מדינה וחברה. הקורס מאורגן סביב שלושה יסודות - משפחה, מדינה וחברה אזרחית – ובכל אחד מהם דגש על נשיות, גבריות ועוצמה לנשים וגברים כפעלנים/ות (agents) בתהליכים אלה.
קהילה, תהליכי שינוי ומעורבות נשים, מקדישים חלק להכנה לקראת מחקר. 
 

סמינריון עובדים זרים: היבטים מוסדיים חברתיים

תופעת מהגרי העבודה הינה אחת מתופעות ההגירה הגדולה ביותר בעולם. התאוצה הגדולה שהיא תופסת בעולם, במיוחד בעשורים האחרונים קשורה למאפיינים חברתיים, פוליטיים, מוסדיים וסביבתיים בעולם הראשון ובעולם השלישי. תמורות דמוגרפיות בעולם הראשון וסביבות דמוקרטיות, תנאי אקלים קשים (מחסור במים, רעידות אדמה, אזורים יובשניים) מלחמות ואפשרויות כלכליות ירודות בעולם השלישי תורמים להגירת אוכלוסייה עצומה של מאות מיליונים ברחבי העולם. מדיניות ההגירה כלפי עובדים זרים בעולם הראשון נעשית קשוחה יותר. באירופה למשל, על אף היות העובדים הזרים "החמצן הזר" של היבשת, הם לא בהכרח רצויים/ אהודים. כך גם באוסטרליה ובמדינות רבות בארה"ב. ראשי ממשלות, מוסדות, ארגונים חברתיים, חוקים, תקנות מביעים התנגדות להגעתם ולשהייתם. במיוחד חמורה תופעת העובדים הזרים הבלתי חוקיים. חלקם נכנסים למדינה באופן חוקי, אולם עם תום תקופת האשרה, הם נשארים בה באופן בלתי חוקי, אחרים פולשים למדינה באופן בלתי חוקי, תוך סיכון חייהם. בתוך כל אלו מהדהדות שאלות בדבר זכויות אדם, קסנופוביה, חברה קולטת ונקלטת ועוד...
הסמינריון יעסוק בתופעות שקשורות לעובדים הזרים ברמה העולמית ובישראל. בין היתר תידון מדיניות מוסדית כלפיהם, זכויותיהם, עיסוקם, שנאת זרים, פעילות ארגונים (בעד ונגד שהייתם) תהליכים חברתיים, סיקור תקשורתי ועוד. השעורים מלווים בסרטים על התופעה ובכניסה והפניה לאתרי אינטרנט.
 
מידע נוסף אודות לימודי סוציולוגיה*, מסלול דו-חוגי:
מידע למועמד בלימודי סוציולוגיה
תנאי קבלה ללימודי סוציולוגיה
תוכנית לימודים בלימודי סוציולוגיה
לעמוד הראשי בנושא תואר ראשון

 
*הענקת התואר מותנית באישור המועצה להשכלה גבוהה.


 
© 2016 המכללה האקדמית גליל מערבי   |  
  |  
  |